- קולון
- קוֹלוֹןpr. n. m. (Colonus) אבא ק׳ AbbaḲolon, a. legendary person connected with the foundation of Rome. Cant. R. to I, 6.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
קולון
Look at other dictionaries:
קולון — 1 n. עיר נמל במוצא הצפוני של תעלת פנמ 2 יחידת מטען חשמלי, על שם פיסיקאי צרפתי בן המאה ה 18, אמפר בשניי 3 מי גילוח, על שם העיר קלן שבגרמני … אוצר עברית
מי-קולון — מי בושם, מי גילוח, אפטר שייב {{}} … אוצר עברית
אמפר — יחידה של עצמת זרם חשמלי (על שם פיסיקאי ומתמטיקאי צרפתי) , מדד עצמת זרם, קולון לשניי … אוצר עברית
מטען האלקטרון — תכונת האלקטרון שבגללה הוא משתתף באינטרקציות אלקטרומגנטיות, 19 ^10*6021.1 קולון {{}} … אוצר עברית
עצמת השדה החשמלי — שיעור הכוח שמפעיל שדה חשמלי על מטען של קולון אחד {{}} … אוצר עברית
פרד — 1 v. גרמו להפרדתו, הורחק, נותק, מנעו מגע בינו לבין , הובדל, לא עורבב, הוצא, בודד, שמו חיץ בינו לבין , הושם במקום אחר, הושם בבידוד; נקרע, נתלש; פולג, פורק, חולק, פוצ 2 v. לגרום לפירוד, להפריד, לפורר, לפרק, לנתק, להבדיל, לפרוט, לחלק למרכיביו, לחלק… … אוצר עברית
